#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קלו. 1 הכותב נכסיו לבניו האם צריך לכתוב מהיום ולאחר מיתה ומדוע (מאי שנא מגט), וכיצד הלכה?	"לר' יהודה צריך לכתוב מהיום ולאחר מיתה, אף דלגבי גט מהיום ולאחר מיתה מסופקים אם מועיל, ודינו דהוי וגט ואינו גט, הכי שאני דניתן לפרש גוף מהיום ופירות לאחר מיתה.<p dir=""rtl"">ר' יוסי סבר זמנו של שטר מוכיח עליו, ואף אם לא כתוב מפורש מהיום הרי הוא כמהיום, פסק רב כר' יוסי.</p>"	בבא בתרא קלו.		ח'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קלו. 2 לדעת ר' יהודה בכותב נכסיו לבניו שצריך לכתוב מהיום ולאחר מיתה האם אף בשטר קנין הדין כן?	"רב נחמן אמר לרבא שבקנין בכל ענין לא צריך לכתוב מהיום ולאחר מיתה, וכן אמר רב הנוא בריה דרב יהושע (כפי' הרשב&quot;ם). <p dir=""rtl"">רב פפי חילק, אקנייה וקנינא מיניה לא צריך, קנינא מיניה ואקנייה צריך {והסופרים יודעים את החילוק הזה ודעתם עליו}.</p>"	בבא בתרא קלו.		ח'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קלו: 1 הכותב נכסיו לבניו לאחר מותו ומכר הבן לאחר ומת הבן בחיי האב האם הלוקח זכה ומדוע?<p dir=""rtl"">מדוע נצרכו לחלוק גם כאן וגם במוכר שדה לפירות האם מביא ביכורים?</p>"	"ר' יוחנן אמר קנה לוקח דקנין פירות כקנין הגוף, ור&quot;ל אמר לא קנה דקנין פירות לאו כקנין הגוף. נחלקו כבר בזה בעלמא גבי ביכורים אם מביא וקורא ובכל זאת נצרך ר&quot;י לחדש דלא תימא אבא לגבי ברי מחיל, ור&quot;ל הוצרך לחדש דבמקום נפשיה אפ' גבי בריה נפשיה עדיפא ליה קמ&quot;ל.<p dir=""rtl"">(בג' מקומות הלכה כר&quot;ל נגד ר&quot;י וזה אחד מהם)</p>"	בבא בתרא קלו:		ח'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קלו: 2 נכסי ליך ואחריך יירש פלוני ואחריו יירש פלוני ומת שני בחיי ראשון למי יחזרו הנכסים ומדוע?<p dir=""rtl"">ירד הראשון ומכר הנכסים האם השני מוציא מיד הלקוחות ומדוע?</p>"	"ירד ומכר לרבי השני מוציא מיד הלקוחות ולרשב&quot;ג אין לשני אלא מה ששיר ראשון וכאן לא שייר [מכל מקום לכתחילה ודאי אסור לו למכור]. כמו כן מצאנו מחלוקת תנאים גבי מת שני בחיי ראשון ותלוי בהנ&quot;ל דלרבי יחזרו ליורשי נותן ולרשב&quot;ג יחזרו ליורשי ראשון.<p dir=""rtl"">לר' יוחנן נחלקו האם קנין פירות כקנין הגוף או לא, ולר&quot;ל איכא למימר לכו&quot;ע בעלמא אינו כקנין הגוף אלא נחלקו האם אחריך שאני (ע' פי' תוס' והרשב&quot;ם בסוגיא).</p>"	בבא בתרא קלו:		ח'
